ע"א 71/82

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לשלושה ערעורים על החלטות ועדות ערר לפי חוק מס שבח מקרקעין בנוגע לפרשנות תנאי תשלום מס בעסקאות מקרקעין, המכונות עסקאות קומבינציה. הערעורים נסובים סביב מועד מסירת החזקה במקרקעין לידי הקבלן, הקובע את הטלת הריבית על סכומי מס שלא שולמו. בית המשפט קבע כי סעיף 31(ג) לחוק הרלוונטי הוא הוראה העומדת בפני עצמה, שאינה מושפעת מסעיף 31(א). נפסק כי "החזקה" בקרקע מועברת לקבלן בעת מסירת החלקות לבנייה, ובוודאי עם תחילת הבנייה. בית המשפט פירש את החוק על פי ההיגיון הפנימי שלו ותכליתו החקיקתית, והדגיש כי החזקה אינה חייבת להיות בלעדית וניתנת להגבלה. השופטים דחו את טענות הבעלים לפרשנות מצמצמת של "החזקה" והעדיפו את טענת המנהל כי הפיכת הקרקע לזמינה לבנייה מהווה החזקה. פסק הדין דחה את הערעור בערעור אזרחי מס' 71/82 ואישר את זכותו של המנהל לגבות ריבית. בתוך כך, התקבלו הערעורים האזרחיים 127/82 ו-128/82, תוך ביטול החלטות הוועדות וקביעה כי על הבעלים לשלם ריבית על המס המגיע להם. השופטת שטרסברג-כהן הציעה כי המערערים בערעור אזרחי מס' 71/82 יישאו בהוצאות המנהל, ואילו השופטים בייסקי וגולדברג הסכימו עם פסק הדין.