עב"ל 377/99

תקציר

פסק דין זה דן בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין תביעת המערערת לפיצויים נוספים לפי חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה. המערער נפגע בפיגוע בשנת 1976 וקיבל הטבות מהמוסד לביטוח לאומי (המכון) על סמך מעמדו כנפגע פעולות איבה. לאחר מאבק משפטי ממושך, קבע בית המשפט המחוזי בשנת 1996 כי דרגת הנכות של המערער עומדת על 25% ממועד התקיפה. לאחר מכן תבע המערער מהמכון פיצוי נוסף בגין התקופה שבין 1976 לשנת 1985, שקיבל אך לטענתו אינו מספיק. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו, מה שהוביל לערעור הנוכחי. הערעור מתייחס לשלוש סוגיות עיקריות: תקופת ההתיישנות, עדכון הקצבאות ותשלום הפרשי הצמדה וריבית. באשר לתקופת ההתיישנות, מצא בית המשפט כי תביעתו של המערער לא נדחתה במועד בשל נסיבות חריגות, לרבות אובדן תיקו על ידי המכון במשך שתים עשרה שנים ואופי התקשרותו עם המכון. בעניין עדכוני הקצבאות, קבע בית המשפט כי חוק הגמלאות חל וכי המערער זכאי לתשלומים מעודכנים, אך באופן חלקי בלבד, שכן תרם להתמשכות ההליכים. לבסוף, בעניין הפרשי הצמדה וריבית, קבע בית המשפט כי יש לשלמם לפי חוק הגמלאות, אך רק עד מאי 1991. פסק דינו של בית הדין האזורי שונה אפוא בהתאם. השופטים אדלר, רבינוביץ וארד הסכימו עם ההחלטה.