ת"א 28748-10-22

תקציר

התובעים והנתבעים חתמו על הסכם מכר לדירת הנתבעים בירושלים. חמישה ימים לאחר מכן הודיעו הנתבעים לתובעים כי אינם מעוניינים עוד למכור את דירתם בשל גילם ובריאותם הרופפת, וסירבו לפנות את המקום גם לאחר שהתובעים שילמו את מלוא מחיר הרכישה. התובעים הגישו תביעה לאכיפת הסכם המכר ותבעו פיצוי בגין הפרת הנתבעים. הנתבעים לא העלו כל התנגדות לתוקפו של ההסכם אלא ביקשו לבטלו בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב מצבם הרפואי. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות הנתבעים בדבר עוגמת נפש לא הוכחו ועמדו בסתירה לאמירותיהם ולמעשיהם הקודמים. זאת ועוד, הנסיבות שהובילו לחתימת ההסכם התנהלו כדין, והתובעים נגרמו להם עלויות ושיבושים משמעותיים עקב סירוב הנתבעים לפנות את הדירה. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים, והורה לנתבעים לפנות את הדירה ולשלם את הפיצוי המוסכם בסך 217,000 ₪, אשר ינוכה ממחיר הרכישה. בקשת התובעים לפיצויים נוספים נדחתה, והנתבעים חויבו לשלם 30,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. החזקה בדירה הייתה אמורה להיות מועברת לתובעים עד למועד מסוים, עם קנסות על כל איחור כמפורט בהסכם. עוד הורה פסק הדין לבא כוחם של הנתבעים להקל על העברת זכויות הדירה לתובעים.