ת"פ 2188/02

תקציר

הנאשם הורשע בתקיפת בת זוגו, ובפרט בחניקה ובסטירה לה בעקבות ויכוח. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה, יורשע ויקבל מאסר על תנאי, עבודות שירות וצו מבחן. עם זאת, השופט בחר להטיל עונש חמור מהמוסכם, בעיקר כדי לשנות את הנורמות החברתיות כלפי אלימות במשפחה ולהעביר מסר של הרתעה. השופטת הדגישה את הצורך להגן על נשים מוכות ולשמור על כבוד האדם שלהן, במיוחד נוכח חומרת העבירה והשפעתה על הקורבנות. בעוד שהתביעה טענה להסדר הטיעון, תוך הסתמכות על הודאת הנאשם, עברו הפלילי הנקי ושיתוף הפעולה עם שירות המבחן, השופט דחה אותו בטענה שהוא סלחני מדי. הסיבות העיקריות לכך כללו את היעדר ויתור אמת של הנאשם ואת משקלה המופרז של התביעה על היעדר עבר פלילי של הנאשם, שהוא פחות משמעותי בתיקי אלימות במשפחה. כמו כן, תסקיר שירות המבחן לא היה חיובי, והאינטרס לשקם את הקשר בין בני הזוג לא היה רלוונטי בהיותם גרושים. תחת זאת, הדגישה השופטת את חשיבות ההרתעה, הגמול וההגנה על הקורבן, מה גם שיש להתחשב בפחד ובהשפלה של הקורבן. כך, הוטלו ארבעה חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי, במטרה להעביר מסר ברור של גינוי והרתעה בתיקי אלימות במשפחה.