ע"א 6507/11

תקציר

במקרה שנבע מקריסת תקרת חניון במתחם מגורים במודיעין בשנת 2002, בחן בית המשפט שני ערעורים הנוגעים לאחריות ולנזקים. לוקי מפעלי בניין בע"מ, המערערת, תבעה תחילה את חברת אייט שירותים ומנהליה בעקבות הקריסה. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את התביעה החוזית נגד עיית, שכן לוקי הוצאה לפועל, ולא המערערת, הייתה צד להסכם הבנייה עם עיית. עם זאת, בית המשפט התייחס לעוולת הרשלנות, תוך הכרה בחובת זהירות כללית מצד עיט, אך קבע כי לא קיימת חובה ספציפית כלפי המערערת, ודחה את התביעה ללא קנסות הוצאות בשל פעולותיה התורמות של עית לקריסה. בערעור הבחינה השופטת א' חיות בין אחריות חוזית לאחריות נזיקית, ובסופו של דבר אישרה כי לא ניתן לטעון טענה חוזית נגד עייט. עם זאת, בית המשפט הפך את החלטתו בנימוקים נזיקיים ומצא ראיות משמעותיות, לרבות עדויות מומחים על חריגות בנייה רשלניות מתוכניות, כדי להטיל אחריות. למרות טענתה של עיט כי היא ספקית כוח אדם בלבד, היא הוכחה כקבלן עבודות השלד, דבר המבסס את רשלנותה. בית המשפט דחה את הטענה שהגבילה את אחריותה החוזית של עייט לעשרה חודשים. מנגד, היא דחתה הטלת אחריות אישית על מנהל אייט, זלבנסקי, בשל חוסר מעורבות, ואילו דרוקר, מנהל הפרויקט, נשא באחריות אישית בשל תפקידו האינטגרלי. למערערת נפסק פיצוי בסך 2,037,873 ₪ בתוספת ריבית, המשקף את עלויות השיקום שנקבעו בהערכות מומחים. פסק הדין גם קבע שכר טרחת עורך דין בעד ונגד צדדים ספציפיים, תוך הכרה באחריות המשפטית והתפעולית המורכבת שהותוותה במהלך ההליכים.