עת"מ 2231-07-11

תקציר

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה נגד החלטת הרשות המקומית שלא להעניק לעותר רישיון עסק ללא היתר לשימוש חורג. בית המשפט מצא כי החלטת הרשות הייתה סבירה וחוקית, והעותר לא הוכיח פגמים המצדיקים התערבות שיפוטית. הנכס הנדון, בבעלות אבי העותר, שימש למטרות מסחריות בניגוד לתב"ע החלה. הרשות אמנם הוציאה בעבר רישיונות עסק זמניים לנכס, אך לא הייתה מחויבת להמשיך ולעשות כן, מה גם שהעותר היה מודע לעמדתה העקרונית של הרשות. בית המשפט דחה את טענות ההשתק וההבטחה השלטונית, והדגיש כי התנהלות הרשות בעבר אינה יכולה ליצור ציפייה להמשך הפרקטיקה הבלתי חוקית. כמו כן, בית המשפט מצא כי החלטת הרשות שלא ליזום שינוי תב"ע הייתה נתונה לשיקול דעתה והייתה סבירה. זכותו של העותר ליזום שינוי תכנית, אך אין לו זכות קנויה לצפות מהרשות לעשות כן. נוכח היעדר עילה משפטית להתערבות והחלטותיה הסבירות של הרשות, נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם את הוצאות הרשות ושכר טרחת עורך דין.