עמ"ש 41385-03-15

תקציר

המקרה עוסק במחלוקת על גובה תשלומי המזונות בהסדר גירושין, ובפרט על הסכום שישלם האב לאם עבור שלושת ילדיהם לאחר פרידתם. קודם לכן קבע בית משפט קמא תשלום מזונות זמניים בסך 5,250 ₪ לחודש עבור הילדים, בתוספת 2,700 ₪ עבור הדירה ואחזקתה, בסך כולל של 7,950 ₪ לחודש. פסק הדין מפרט גם את רכושם והכנסותיהם של שני ההורים, לרבות נכסיו הלא ידועים של האב, המוערכים כמשמעותיים. האם ערערה על ההחלטה וטענה לתשלומי מזונות גבוהים יותר. עם זאת, ערכאת הערעור החליטה שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא באשר לצרכי הילדים, שכן הן התבססו על ראיות מוצקות. השופטים הסכימו עם הערכת בית המשפט קמא בדבר הכנסה חודשית של 10,000 ש"ח לאם וסכום גבוה יותר עבור האב – לפחות 40,000 ש"ח – תוך שהם מציינים כי האב לא חשף באופן מלא את מצבו הכלכלי. בהתחשב במשמורת המשותפת של הילדים, החליט בית המשפט להותיר על כנו את סכום המזונות הזמניים, תוך הדגשה כי סכום זה מאזן בין האינטרסים של כל הצדדים המעורבים, ובפרט של הילדים. השופטים הסכימו גם עם ההפחתה של 30% בתשלומי המזונות של האב על ידי בית משפט קמא, בהתחשב בהסדר המשמורת המשותפת ובנסיבות הספציפיות של המקרה. לסיכום, החליט ערכאת הערעור לקבל את הערעור בחלקו, ותיקן את סך תשלום המזונות החודשי ל-7,950 ₪. בנוסף, חויב האב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל בתוך 30 יום. עוד פורטו בהחלטה האפשרות להתאמות עתידיות במידה ויחולו שינויים מהותיים בנסיבות לאחר פירוק השותפות וחלוקת הרכוש. פסק הדין התקבל פה אחד בין השופטים – אסתר הלמן, זיאד הווארי ושאהר אטרש.