תמ"ש 99783/99

תקציר

פסק הדין מתאר את חלוקת הנכסים של בני זוג שהתגרשו לאחרונה. על פי פסק הדין, התובע, שהוא בן הזוג הגרוש, זכאי למחצית מתשלומי הפנסיה החודשיים שקיבל הנתבע, שמקורם בהעסקתו של הנתבע בעיריית נתניה. תשלומים אלה מוכרים כרכוש משותף על פי הדין ההלכתי והצדדים אינם יכולים לחלוק עליהם. הסכם הגירושין, שאושר ביום 6.2.2000, אף שלא צוין בו במפורש נושא הפנסיה, מתכוון שהיא תחולק שווה בשווה, שכן היא נופלת תחת הקטגוריה של זכויות בבעלות משותפת. זכותו של התובע למחצית הפנסיה מוכרת בחוק ואינה דורשת את הסכמת הנתבע. באשר לכספים שנמשכו על ידי הנתבע מחברת ביטוח, בית המשפט פוסק לטובת הנתבע. הכספים נמשכו בתום לב, בתקופת שלום בית, ושימשו בחלקם להוצאות משק הבית ולפירעון הלוואות. תביעת התובעת לכספים אלה נדחית, שכן הסכם הגירושין נותר שותק בעניין זה, והכספים הוצאו בתקופה בה הנתבע היה האחראי הבלעדי לכלכלת משק הבית. סיכומו של דבר, התובע זכאי למחצית מתשלומי הפנסיה של הנתבעת מעיריית נתניה, אך לא למחצית מכספי חברת הביטוח שנמשכו על ידי הנתבעת. פסק הדין מדגיש את חשיבות הבהירות בהסכמי גירושין, ומדגיש כי כל נכס משותף שלא צוין במפורש יכול להתפרש כמיועד לחלוקה. זהו פסק דין מקיף, תוך התחשבות בפרטי המקרה והחוקים החלים.