חדל"ת 15510-10-19

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת מורכבת לפי חוק חדלות פירעון הנוגעת לאישור תוכנית הבראה כלכלית לתאגיד שנקלע לקשיים. לאחר ניתוח טענות הצדדים, דחה בית המשפט את עמדת המנכ"ל שהעדיפה דחייה בפתרון תביעות החוב של האופוזיציה בשל אילוצים פרוצדורליים וכספיים, וציין כי עיכובים אלה עולים כ-200 אלף שקל בחודש. למרות מידע חלקי ועיכובים פרוצדורליים נוספים במינוי בעלי תפקידים לבחינת תביעות החוב, נקבע כי יש צורך בהמשך המידע הזמין כדי להגיע למסקנה האם קיים רוב לטובת הסדר הנושים. בית המשפט עמד על המסגרת המשפטית המסדירה את השיקום הכלכלי לפי סעיפים 85-87 לחוק חדלות פירעון, והדגיש כי בית המשפט בדרך כלל אינו מחליף את שיקול דעתו העסקי בשיקול הדעת של הנושים, אלא בנסיבות חריגות. סעיף 87 מאפשר לבית המשפט לאשר תוכנית הבראה כלכלית ללא רוב הנושים הנדרש אם התוכנית תיחשב הוגנת ופירוק יביא לתשואות נמוכות יותר לנושים. הועלו חששות כי הסדר הנושים מאופיין כפירוק "דלוקס" ולא כשיקום אמיתי. פסק הדין שם דגש על מתן עדיפות לשיקום חייבים והסביר את ההגדרה הסטטוטורית של שיקום כלכלי, שמטרתה לשמור על עסק כעסק חי. ההחלטה הדגישה כי חילוקי הדעות החוזיים היו כרוכים בתביעות כספיות משמעותיות, כגון אלה של הנושים משכנות התכלת וקריית מלך, שטופלו בין היתר בשל היעדר תיעוד מקיף. מומחים שמונו על ידי בית המשפט הצביעו על כך שההסדר בר-קיימא, ועולה על נזקי הפירוק. נמתחה ביקורת על התנהלות הנאמנים, לרבות טיפולם בתביעות חוב ותקשורת עם הגורמים המעורבים. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את תכנית ההבראה הכלכלית לפי סעיף 87, וקבע כי היא מועילה יותר בהשוואה לפירוק, והטיל על הנאמנים לבצע את התוכנית, תוך שהוא מאשר את סמכותו וסמכותו לאכוף את ההחלטה.