רע"א 5237/06

תקציר

בפסק דין זה מעורבים שני משיבים, יחד עם נאשם נוסף, שהואשמו לראשונה ברצח בשנת 1994. המשיב מס' 1 והאדם הנוסף הורשעו ונגזרו עליהם מאסר עולם, ואילו המשיב מס' 3 זוכה. בערעור לבית המשפט העליון בוטלה הרשעתה של המשיבה מס' 1 בשנת 1997. בהמשך לכך, הגישו המשיבים 1 ו-3 בשנת 2004 תביעה נגד המדינה, שוטרים ועורך דין, בטענה כי נגרמו להם נזקים עקב חקירה, העמדה לדין ומעצר שלא כדין בקשר להליכים פליליים אלה. הם תבעו פיצוי בסך 36,450,000 ₪ בגין "נזקי גוף נזיקיים". הוויכוח המשפטי נסב סביב השאלה האם יש לסווג את התביעה כ"נזקי גוף", ובכך להשפיע על אגרות בית המשפט החלות. פסקי דין ראשוניים היטיבו עם המשיבים, והתייחסו לרוב התביעות כאל נזקי גוף, אשר יפחיתו את שכר הטרחה. המדינה ערערה על כך, וטענה כי מדובר בתביעות בסכום קצוב, המחייב שכר טרחה גבוה יותר לפי תקנות בתי המשפט (אגרות). עם תיקונים בתביעה ושינויים בתקנות שכר הטרחה, בית המשפט בחן מחדש את התיק. בסופו של דבר, בית המשפט העליון הסכים חלקית עם המדינה, והבחין בין נזקים ספציפיים לנזקי גוף – כגון נזקים הקשורים לבריאות הנפש – בעוד שאחרים לא עמדו בקריטריון זה וטופלו כתביעות בסכום קצוב, המצריך שכר טרחה גבוה יותר. בית המשפט העניק למשיבים את הזכות להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, והמשיבים חויבו בהוצאות הערעור. פסק הדין הדגיש את האיזון בין מתן גישה לבית המשפט לבין מניעת תביעות מופרזות ללא שכר טרחה תואם.