ת"א 51953-01-21

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגיש תובע שנפגע בתאונת דרכים בחודש מרץ 2020, ותובע פיצויים מחברת הביטוח הנתבעת. התובע טוען כי התאונה אירעה בעת שנסע הביתה מהעבודה, אך הנתבע טוען כי מדובר בתאונת עבודה, ולכן היה על התובע להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, ולא עשה כן. תחילה מסכם השופט את העובדות והטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים. התובעת טוענת לפיצויים בסך 2,058,230 ₪, ואילו הנתבעת טוענת כי נזקי התובע מסתכמים ב-84,771 ₪, ויש לבצע ניכוי רעיוני בגין ההטבות שהתובע יכול היה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי. לאחר מכן דן השופט בפירוט במצבו הרפואי והתפקודי של התובע. חמישה מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט מצאו כי לתובע נגרמו נכות הנעה בין 2.5% ל-20% בתחומי רפואה שונים כתוצאה מהתאונה. השופט מקבל את ממצאי המומחים וקובע את הנכות הרפואית של התובע בשיעור של 21.4%. השופט עובר לבחון את הפגיעה התפקודית שנגרמה לתובע, ומעריך את נזקיו על פי מכלול הנסיבות. השופטת מציינת כי דיווחי התובע על מצבו התפקודי לוקה בחוסר בהירות ומהימנות, אך בסופו של דבר קובעת את נכותו התפקודית בשיעור של 17.3%, בהתחשב בגילו הצעיר של התובע ובאופי מגבלותיו. לאחר קביעת מצבו הרפואי והתפקודי של התובע, דנה השופטת בהיקף נזקיו. השופטת פסקה לתובע 330,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידית, 25,000 ₪ בגין סיוע מאחרים, 10,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות וניידות ו-45,203 ₪ בגין נזק לא ממוני. לאחר מכן פונה השופט לנסיבות התאונה. מסקנתה היא כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת היותה תאונת עבודה, ועל כן דוחה את התביעה לניכוי רעיוני של קצבאות המוסד לביטוח לאומי. לסיכום, השופט מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 410,203 ₪ פיצויים, בתוספת שכר טרחת עורך דין. פסק הדין ישולם בתוך 30 יום, או שייגרמו לו ריבית נוספת והבדלי הצמדה כקבוע בחוק. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.