רע"א 3415/98

תקציר

סופה עזה פגעה בראשון לציון וגרמה לרוחות בעוצמה של עד 150 קמ"ש, שהובילו לכך שסככת עץ בדירת גג הועפה לחצר בית ספר סמוך ופגעה בתלמידים. הקורבנות תבעו בגין רשלנות, בטענה כי הימצאות הסככה ומיקום התלמידים בחצר גרמו לתאונה. בית המשפט המחוזי דחה את הטענות נגד בעלי הסככה ובוניה מחוסר סיבתיות עובדתית, שכן עוצמת הרוח חרגה מהסטנדרטים הישראליים, ולכן התוצאה בלתי נמנעת. עם זאת, היא הטילה על המדינה את האחריות לנוכחות התלמידים, שכן מנהל בית הספר היה צריך לצפות את הסיכון. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, והסכים כי הרוח הקיצונית ניתקה את הקשר הסיבתי בין רשלנות לנזק בעניינו של הסככה. עוד נמצא כי לבעלי הדירות הקודמים והנוכחיים, ולעירייה, לא היה סיכון לנחלת הכלל, וחובת הפיקוח של העירייה לא הופרה. לגבי התלמידים אישר בית המשפט את חבות המדינה, שכן המנהל היה צריך לצפות את הסכנה. פסק הדין, שהתבסס על קביעות עובדתיות, דחה את שני הערעורים וקבע כי תנאי מזג האוויר הקיצוניים היו הגורם העיקרי, ללא רשלנות בכל הנוגע לנוכחות התלמידים. השופטת אנגלרד, אליה הצטרפו השופטים שטרסברג-כהן ואילן, הדגישה כי אירועי טבע חריגים מסבכים את האחריות הנזיקית, והכיסוי הביטוחי עדיף.