ת"ק 39623-01-22

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בין תובע לבין נתבע, דיירי אותו בניין, בנוגע לפרסום שערך הנתבע ברשת הוואטסאפ של הבניין. התובע טען כי הודעת הנתבע, לפיה הראשון זייף פרוטוקול, מהווה לשון הרע. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות ושקל את הנסיבות, מצא כי לשני הצדדים תפיסות שונות לגבי האירוע. לא הייתה מחלוקת כי התובע הוסיף מספר תוספות לתמליל הדיון, אך התובע טען כי עשה זאת בהסכמת הנתבע. עם זאת, הנתבע עמד על כך שהתובע מונה רק כיו"ר ועד הבניין ולא הוסמך לחתום. בית המשפט ציין כי הסכסוך נבע מאי הבנה וכל צד עמד על שלו, מה שהוביל למצב בו כל אחד האשים את השני בזיוף. כדי לפתור את הסוגיה, בית המשפט הציע לשני הצדדים לפרסם הצהרה משותפת, להכיר בכך שהייתה אי הבנה ולמשוך את טענותיהם בנוגע לזיוף הפרוטוקול, תוך מתן עדיפות לאינטרס של הבניין. לחילופין, אם הצדדים לא יקבלו הצעה זו, ייקבע דיון הוכחות לבחינת האירועים שהתרחשו במהלך הפגישה המדוברת. בית המשפט הדגיש כי תביעת לשון הרע, במקרה זה, מורכבת, ופרשנות פשוטה של המילים בהן נעשה שימוש עשויה שלא להספיק. היא התייחסה למקרים קודמים שקבעו כי יש להתחשב בהקשר, בנורמות החברתיות וביחסים בין הצדדים. בפרשת מזרחי, למשל, קבע בית המשפט כי אמירות פוגעניות שנאמרו במהלך סכסוך בין שכנים, על אף היותן מוסריות ושיפוטיות, אינן מהוות לשון הרע. בית המשפט, במקרה הנוכחי, ביקש להבהיר את הכוונה שעמדה מאחורי הפרסום ואת ההקשר שבו נעשה. היא הציעה כי גם אם הפרסום יימצא כלשון הרע, לנתבע עשויה להיות הגנה לפי חוק איסור לשון הרע. לצדדים ניתנה ארכה עד ליום 13.9.2022 להגיב להצעת בית המשפט, ובית המשפט ציפה מהם להודעה משותפת. ההחלטה נמסרה לשני הצדדים, ובית המשפט הדגיש כי היא ניתנה בהיעדרם.