בג"צ 3087/21

תקציר

העתירה מבקשת לערער על החלטות בית הדין הרבני האזורי ברחובות ובית הדין הרבני הגדול בנוגע לחובת העותר לשלם מזונות זמניים לבת זוגו לשעבר, בסך 2,500 ₪ לחודש. בתי המשפט קבעו כי תשלומים אלה, בסך 350,800 ₪, תקפים וניתנים לאכיפה, למרות טענת העותר כי לבת זוגו לשעבר היו הכנסות נוספות והיא אינה זכאית למזונות. אלא שעתירה זו נדחית. בית המשפט העליון, בבואו לדון בתיק, מדגיש את תפקידו המוגבל בפיקוח על החלטות בתי הדין הדתיים ובהתערבותו רק בנסיבות חריגות. בית המשפט אינו מוצא טעם בטענות העותר ומדגיש כי ההחלטה בעניין מזונות זמניים לא הייתה סופית וניתן היה לערער עליה קודם לכן. כמו כן, סוגיית הכנסותיו של בן הזוג לשעבר אמורה לעלות לדיון נפרד בבית הדין האזורי. לפיכך, בית המשפט העליון דוחה את העתירה, מחזק את תוקפן של החלטות בתי הדין הדתיים ומדגיש כי יש להתייחס לחששות העותר בהליכים המתנהלים בבית הדין האזורי. החלטה זו מחזקת את עקרון ההתערבות המצומצמת בפסקי דין של בתי הדין הדתיים, והעותר נותר ללא צו להוצאות.