סע"ש 61141-02-18

תקציר

המחלוקת נסובה סביב קביעת שכרו של עובד להפרשות לפנסיה בתביעה שהגיש תובע, אלמנתו של העובד שנפטר, נגד הנתבעים, מעסיקיו. התובע טען כי שכרו הפנסיוני הקבוע של המנוח עמד על 14,304 ₪, ואילו הנתבעים טענו כי חלוקת השכר נעשתה כדין. בית המשפט בחן כל אחד מרכיבי השכר שבמחלוקת: שעות נוספות גלובליות, פרמיה ובונוס. נמצא כי רכיב השעות הנוספות הגלובלי שולם באמת עבור עבודה בשעות נוספות ואינו פיקטיבי, אך רכיבי הפרמיה והבונוס נמצאו כחלק בלתי נפרד משכר היסוד של העובד, ובכך זיכו אותו בהפרשות לפנסיה בסכומים אלה. בית המשפט קבע גם בתחולת צו הארכת הפנסיה התעשייתית, וקבע כי העסקתו של המנוח נופלת תחת תחומו, למרות טענות הנתבעים ההפוכות. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הנתבעים בנוגע לתקנות קרן הפנסיה, שכן היא הועלתה בשלב מאוחר מדי של ההליך, והיוותה הרחבה בלתי מותרת של מראית העין של הדיון. לבסוף, בית המשפט הורה לצדדים לחשב מחדש את הנזק שנגרם לתובעת והורה לה להגיש חישוב תוך 30 יום, כאשר הנתבעים יגישו את התמורה והחישוב כעבור 30 יום. לאחר מכן יהיה לתובע חלון זמן של 15 יום להגיב. פסק הדין ניתן בחלקו, וההוצאות ייקבעו בפסק דין משלים.