עת"מ 33646-05-21

תקציר

העותרת ביקשה מבית המשפט להתערב בהחלטת מוסדות התכנון לכלול את בית הציר הקובני בתכנית השימור, בטענה כי ההחלטה התבססה על הנחות פגומות והתעלמה ממאפייניו הייחודיים של המבנה. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותר. ההחלטה לכלול את בית הציר הקובני בתכנית השימור התבססה על עבודה מקצועית ענפה והייתה חוקית, סבירה והתקבלה על בסיס עובדתי ראוי. טענות העותר בדבר מצבו הפיזי של המבנה וחוסר הכדאיות בשימורו לא היו נתמכות ולא עלו בקנה אחד עם חומר הראיות. כמו כן, בית המשפט מצא כי ההליך התכנוני שהוביל להחלטה היה יסודי וראוי, ולא הייתה דרישה חוקית לבדיקה פיזית של הנכס בעת מתן ההחלטה. בית המשפט דחה גם את טענות העותרת כנגד הוראות התכנית, לרבות ההגבלות על שימוש למגורים והעברת זכויות. טענות אלה נגעו במידה רבה לשיקול הדעת התכנוני של המוסדות, שבית המשפט אינו יכול לעקוף אותו. העותר ביקש רשות ערר גם למועצה הארצית, אך בית המשפט לא מצא לכך הצדקה, שכן לעניין לא היו השלכות רחבות או רגישות ציבורית, והליך התכנון עודנו נמשך. ככלל, העתירה נדחתה, והעותר חויב בהוצאות ניכרות.