ת"א 58389-01-21

תקציר

התיק סובב סביב מכירת דירה הממוקמת בישראל. הדירה, בבעלות בני הזוג פרנקל, נרכשה על ידי אחד האחים, שמואל, על רקע סכסוך בין האחים לבין צד שלישי, החייב. החייב גנב כספים מהחברות של האחים, מה שהוביל להליך פלילי ולפסק דין לטובת החברות, כאשר שני האחים הם בעלי מניות. הטענה המרכזית במקרה זה היא זכותו של התובע לשכחה מהחייב, אשר נפגעה לכאורה על ידי מעשיו של שמואל. התובע טען כי שמואל התקשר בהסכם מכר עם החייב מאחורי גבו, תוך קיפוח חלקו במימוש הדירה. עם זאת, הגנתו של שמואל הייתה כי התובע פעל בחוסר תום לב וכי נדרש דין וחשבון מקיף בין האחים בנוגע לדירה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי מטרת עסקת המכר הייתה להיטיב עם החברות ולהפחית את סכום ההשבה שחב החייב לאחים, גם אם הדירה נרכשה על ידי אחד מהם בלבד. לאחים הוצעו שתי אפשרויות: למכור את הדירה לצד שלישי במחיר גבוה יותר או לרכוש אותה בעצמם במחיר נמוך יותר. בית המשפט קבע כי שמואל אכן נהג ברשלנות כלפי התובע. הוא לא יידע את התובע על הצעת התמורה המופחתת, לא נתן לו שהות לפעול לפיה, וכן הסתיר את העובדה שהוא יממן את המשכנתא מהחברות של האחים, דבר שהתובע ביקש. רשלנות זו גרמה לתובע לאבד את זכותו להשתתף בתמורה מהדירה, והובילה לנזקיו. מנגד, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכוונת מרמה מצדו של שמואל ובכך דחה את טענת התובע לתרמית. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת התובע ופסק לו מחצית מההפרש בין מחיר המכירה בפועל לבין שווי השוק של הדירה, שנקבע על 2.35 מיליון דולר. בנוסף, חויב שמואל לכסות את הוצאותיו המשפטיות של התובע והוצאות נוספות שצוינו. טענות התובע כנגד הנתבעים האחרים נדחו, וכל צד היה אחראי להוצאותיו. השופטת סיימה את דבריה בהבעת תקווה לפיוס בין האחים, והדגישה את חשיבות ההרמוניה המשפחתית.