ע"א 473/95

תקציר

ערעורים אלה מערערים על החלטה לפטור את המשיב מתשלום אגרת בית משפט בגין תביעה מהותית הנובעת משריפה. המשיבה, שנגרמו לה לכאורה הפסדים מהשריפה המיוחסת למערערים, ביקשה פטור מאגרות בסך 200,000 ₪ לפי תקנה 13 לתקנות בתי המשפט, בנימוק של מצוקה כלכלית שכן השריפה כילתה את רכושה. בעוד שהרשם המליץ תחילה לדחות את בקשת הפטור בשל ליקויים בבקשה, תצהיר משלים איפשר את הפטור. המערערים טוענים כי מדובר בטעות, שכן המשיבה לא הצדיקה די הצורך את אי יכולתה לשלם והתביעה עצמה הייתה מופרזת. עוד הם טוענים כי היה צריך לקחת בחשבון את נקודת מבטם, שכן הפטור מאגרה משפיע גם עליהם. המשיבה מצדיקה את חלקה של השריפה במצוקתה הכלכלית ותומכת בהחלטת הרשם. בית המשפט מוצא טעם בטענות המערערים. היא קובעת, כי אף שההליך נוהל בדרך כלל כראוי, היה על הרשם להזמין את המערערים להציג את טענותיהם בעניין הפטור. יתר על כן, בית המשפט מסכים שהפטור אינו צריך להיות מוחלט ומציע לפטור חלקית שכר טרחה בסכום תביעה מופחת, בהתחשב בעילת התביעה המפוקפקת. הערעורים מתקבלים, והתיק מוחזר לרשם לדיון מחודש בהשתתפות המערערים. המשיב חויב לשלם לכל אחד מהמערערים 750 ₪ בתוספת הוצאות מע"מ.