ת"א 1708/04

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 להחזר הלוואה אישית בסך 600,000$ שלא נפרעה. הנתבעים הכחישו את הטענות וביקשו לדחות את התביעה על הסף כנגד הנתבע 1. הנתבעים טענו כי החתימה על המסמך המאשר כי ההלוואה זויפה וכי הכסף הועבר במסגרת שותפות עסקית ולא כהלוואה אישית. השופטת קבעה כי תביעת הנתבעים לפיטורים על הסף בשל היעדר יריבות ועילת תביעה נדחתה שכן שטר ההלוואה אישר את עילת התביעה של התובעת כנגד הנתבעת 1. עוד קבעה השופטת כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת טענותיהם וכי התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בדבר קיומו של חוב שלא שולם. לפיכך פסק השופט לטובת התובע, קיבל את התביעה והורה לנתבעים 1 ו-2 לפרוע את סכום ההלוואה בסך 2,752,800 ₪, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה ושכר טרחת עורך דין. כמו כן הורה השופט על חילוט כספי הנתבעים שהופקדו לכיסוי פסק הדין, בתוספת תשלומים עבור שכר טרחת עורך הדין של התובע והוצאות משפט.