הפ"ב 38976-11-11

תקציר

השופט מסכים עם בא כוח המשיבים כי אין סטייה מפסק הדין שקבע בית המשפט העליון, המחייב את הבורר לפסוק על פי הדין המהותי. החוק קובע כי לא ניתן לערער על פסק בורר אלא אם כן החליט הבורר, במפורש או מכללא, כי הוא אינו כפוף לדין המהותי. הפיקוח של בית המשפט במקרה זה הוא לוודא שהבורר מקיים את התנאי שהציבו הצדדים, קרי לפסוק על פי החוק. השופט מדגיש כי גם אם הבורר טעה טעות משפטית, בית המשפט לא יבטל את החלטתו. אלא אם כן הבורר מתעלם במכוון מהדין המהותי, פסק הבוררות יעמוד. במקרה זה פסק הבורר על פי הדין המהותי, ובית המשפט לא יבחן את פרטי פסק הדין. זאת ועוד, השופטת מסכימה עם עמדת המשיבים כי פסק הבורר אינו חורג מהדין המהותי. טענות המבקש טוענות להפרת החוזה על ידי המשיבים, אך ממצאי הבורר מלמדים כי המבקש פעל בחוסר תום לב. לפיכך, החלטת הבורר כי הסכם הפיתוח עודנו בתוקף מוצדקת. כמו כן, אין מקום לבטל את פסק הבורר לפי סעיפים 24(3) ו-24(10) לחוק, שכן טענות המבקש מבוססות על אותן טענות. השופט מדגיש כי בית המשפט לא יתערב בפסק הבורר אלא אם יש סיבות ברורות ורציניות לעשות כן. מאחר שאף אחת מהן אינה חלה במקרה זה, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית. במקום זאת, השופט מאשר את פסק הבורר ומחייב את המבקש בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪.