בג"צ 3203/10
פסק-דין עליון
תקציר
חוק השבות קובע כי לכל יהודי יש זכות לעלות לישראל, וחוק זה חל גם על בני משפחה לא יהודים של יהודים זכאי עלייה. תכליתה של הוראה זו היא לעודד יהודים החיים בחו"ל לעלות לישראל, ולהבטיח שיהודים שנישאו ללא-יהודים לא יירתעו מלחזור. מטרתו להקל על עלייתן של משפחות מעורבות ולקדם איחוד משפחות. עם זאת, זכויותיהם של מהגרים יהודים ובני משפחתם הלא-יהודים אינן זהות. זכותם של האחרונים להגר נגזרת מזיקתם לראשון, ומרגע שנוצר קשר זה, לא ניתן להשתמש בו כדי להעניק את אותן זכויות לבני משפחה אחרים ללא הגבלת זמן. במקרה דנן, העותר, יליד אתיופיה, הוא בן לאם נוצרייה שהתגיירה מאוחר יותר. אמו קיבלה מעמד בישראל מכוח חוק השבות כבת זוגו של אדם שסבתו התגיירה. העותר, שנולד לפני גיור אמו והגעתה לישראל, אינו זכאי אוטומטית למעמד מכוח אותו דין. הוא לא הוגלה, ולא ניתן להכשיר את כניסתו הבלתי חוקית לישראל באמצעות חוק השבות, במיוחד לאור חוסר הבהירות סביב יחסיו עם אמו, כמו גם התנהלותו המרמה כלפי הרשויות. המשנה לנשיא, השופט מ' נאור והשופטת ז' זילברטל מסכימים עם פסק דין זה, שניתן על ידי השופט נ' סולברג.
חקיקה מקושרת
בג"צ 3203/10 אסמרה שטה נ' שר הפנים, עליון (20.8.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.