ע"א 4271/00

תקציר

בערעור דן בית המשפט העליון בשאלה האם ניתן לנכות הוצאות ריבית ריאליות הכרוכות ברכישת מגרש ובבנייתו בעת חישוב עליית ערך מקרקעין לצורכי מיסוי מקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963. בתחילה קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי הוצאות הריבית אינן ניתנות לניכוי שכן הן אינן מנויות במפורש בין ההוצאות המותרות בחוק. אולם בית המשפט העליון הפך החלטה זו. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שריבית ריאלית על רכישת מגרש צריכה להיכלל ב"שווי הרכישה", שכן ריבית כזו היא עלות משמעותית הנדרשת לרכישת הנכס, ומשפיעה על הרווח הכלכלי הסופי הנגזר מעליית שערכו. כמו כן, הוצאות ריבית הקשורות לבנייה נחשבו ל"הוצאות השבחה" לפי סעיף 39(1) לחוק, שכן הן נוגעות להשבחת ערך הנכס. ניכוי זה מתיישב עם כוונת החוק למסות רווחים כלכליים בפועל. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את העקביות החקיקתית עם חוקי מס רווחי הון, שם מותרים ניכויים דומים. תיקון משנת 2002 כבר הבהיר ניכויים כאלה, אם כי הוא לא שינה את ההבנה המשפטית הקיימת. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לנכות הן את הוצאות ריבית הרכישה והן את הוצאות ריבית הבנייה, תוך הבטחת המס המשקף רווח כלכלי ריאלי. המשיב חויב בהוצאות המערער.