ע"א 6547/12

תקציר

הערעור התקבל במקרה זה, וקבע כי הבנק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המנוחה בכך שהשתמש בייפוי כוח כללי לשעבד את נכסיה ללא ידיעתה. המערער טען כי אמו המנוחה ביטלה את ייפוי הכוח הכללי, אך הבנק המשיך להשתמש בו לרישום שעבודים על נכסיה בשנת 1999, שנתיים לאחר שהביעה בבירור את רצונה לנתק את הקשר עם החברה. בית המשפט מצא כי הבנק לא פעל בהתאם לבדיקת הנאותות המצופה ממנו, בהתחשב בכך שהמנוח לא עסק בפעילות הבנק והפעולות שננקטו היו בלתי שגרתיות ורגישות. למרות שהמנוחה הייתה קשישה ואנאלפביתית, הבנק לא ביקש את אישורה הישיר ולא הודיע לה על השעבודים, ובכך הפר את חובת הזהירות שלו. בית המשפט הדגיש את החובות המיוחדות המוטלות על הבנקים בשל תפקידם בחיים הכלכליים וקבע כי היה על הבנק לפעול לאישור רצונו של המנוח באופן ישיר, במיוחד נוכח הפערים בין מעשיו הקודמים של המנוח לבין רישום השעבודים. כתוצאה מכך בוטל פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, בוטלו השעבודים והבנק חויב לשלם את הוצאות המערערת.