ת"א 43183-05-19

תקציר

הסכסוך בין התובעים לנתבעים נסוב סביב בניית בריכה וסיפון בשטחם של התובעים. התובעים טענו כי הנתבעים נתנו להם ייעוץ שגוי בנוגע לצורך בהיתר בנייה, מה שהוביל להוצאות נוספות. עם זאת, מאחר שהתובעים לא נשאו בעלויות כלשהן בגין פירוק מבנה הבריכה הראשוני, הם אינם זכאים לכל פיצוי בגין תביעה זו. המומחה שמונה על ידי בית המשפט זיהה ליקויים שונים בפרגולות הבנויות, משטח הסיפון וסף הבריכה, וכן בעיות בעבודות חשמל. המומחה ייחס לתובעים חלק מהליקויים, כגון אי צביעת קורות הבריכה, והעריך את עלות כל התיקונים בכ-45,050 ₪. באשר לאחריות לאספקת חומרים פגומים למשטח הסיפון, מצא בית המשפט כי הנתבעים היו אחראים להמליץ ולהתקין את החומר הפגום. טענת הנתבעים כי התובעים עצמם רכשו את החומר והיו אחראים לאיכותו לא התקבלה. בית המשפט הדגיש כי הנתבעים, כאנשי מקצוע, היו צריכים להודיע לתובעים על החומר הפגום או לייעץ להם להחזירו. בית המשפט קבע כי הנתבעים חייבים לשלם לתובעים סך של 45,050 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם 2,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש, וכן שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 7,000 ₪. תביעת התובעים כנגד הנתבע השני נדחתה.