ת"צ 17852-10-09

תקציר

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעים, בטענה שגבו תשלום יתר מלקוחות במשאבות הדלק שלהם. המבקש הציע הסדר פשרה שיעניק לנהגים בקבוקי מים או קפה חינם, בשווי של 5 מיליון שקל, וימנע את תופעת גביית היתר. עם זאת, שווי ההטבה חושב על בסיס העלויות הישירות למשיבים, ולא על פי המחירים לצרכן, שכן הוא שיקף כראוי את עלות ההסדר למשיבים. בית המשפט מינה מומחים לבחינת טענות גביית היתר והשלכות ההסדר. חוות הדעת של המומחים תמכו בטענות המבקש והגיבו להיבטים הכמותיים של התופעה. בית המשפט מצא כי שווי הסדר הפשרה, כ-1.5 מיליון שקל, תואם את סכומי גביית היתר המשוערים, אך סכומים נוספים בגין הפרשי ריבית והצמדה הגדילו את פוטנציאל התביעה הייצוגית לכ-2 מיליון שקל. יתרונות ההסדר, לרבות חיסכון בזמן והקושי לזהות נהגים טעוני יתר, גברו על הסיכונים בהמשך ההליך. לפיכך אישר בית המשפט את הסדר הפשרה, תוך הגדרת חברי הקבוצה והעילות להסדר. המבקש יקבל שכר של 20,000 ₪, ועורכי הדין שלו יקבלו 10% משווי הגמלה הכולל, כאשר מחציתם ישולמו מיד והיתרה עם השלמת ביצוע פסק הדין. המשיבים נדרשו לפרסם הודעות על הסדר הפשרה בעיתונים ובתחנות דלק, תוך הבטחת תיעוד חלוקת ההטבות, ופסק הדין יבוצע עם הגשת הודעות אלה לבית המשפט.