ע"פ 186/80

תקציר

במקרה משפטי זה הורשעו תחילה המערערים, זיו יערי וחיים ברונשטיין, בגרימת מוות ברשלנות הקשורה לתאונת רכבת שהביאה למותו של שמואל אלבוכר. בית משפט השלום מצא אותם אשמים, בקובעו כי הם לא מילאו את חובת הזהירות שלהם משום שאילו היו שומרי מצוות, הם יכלו לראות ולהזהיר את המנוח בזמן כדי למנוע את התאונה. הרשעתם אושרה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר הסכים עם הקביעה כי המערערים, כמפעילי הרכבת, יכלו למנוע את התאונה על ידי תשומת לב רבה יותר. אולם בית המשפט העליון, בראשות השופט א' ברק, ביטל את ההרשעה. בית המשפט בחן את המושג המשפטי של חובת זהירות כלפי מסיגי גבול, וקבע כי חובה כזו קיימת אך מותנית בנסיבות צפויות באופן סביר. במקרה דנן, הראיות לא הוכיחו כי המערערים יכלו לצפות את נוכחותו של המנוח על המסילה, שכן לא היו אינדיקציות או חוויות קודמות של אנשים על פסי הרכבת באזור כזה. יתר על כן, ייתכן שתנאי הראות, בשל תנאי השטח והצומח, הסתירו את ראייתו של המנוח כשהתקרב למסילה. בהיעדר ראיות חותכות לכך שניתן היה לצפות באופן סביר כי המערערים צפו את נוכחותו של המנוח, לא קמה חובת הזהירות כלפיו. לפיכך זיכה בית המשפט העליון את המערערים, תוך שהוא מדגיש את הצורך בהערכות קונקרטיות ומהותיות של נוכחות צפויה בעת קביעת רשלנות או חובת זהירות.