בש"פ 679/05

תקציר

עניינה של ההחלטה נשוא הערעור היא הארכת מעצרו של המערער עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מדינת ישראל הגישה כתב אישום נגד המערער, יחד עם אדם נוסף, בגין מספר עבירות הקשורות לסמים, לרבות קשירת קשר, החזקה, סחר ואספקה. המערער נעצר תוך ביצוע לכאורה עסקת סמים, נהיגה ברכב שהכיל סמים. מראיות המדינה עולה כי המערער השתמש בטלפון הנייד שלו לצורך ביצוע העסקה וכי היה לו ידע מוקדם על עסקת הסמים. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המדינה להאריך את המעצר, בנימוק של חזקת מסוכנות לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי. ההגנה טענה כי אין ראיות לכאורה הקושרות את המערער ישירות לעסקת הסמים וכי חזקת המסוכנות אינה חלה במקרה זה. עם זאת, בית המשפט העליון, לאחר שבחן את חומר הראיות, חלק על החלטת בית המשפט המחוזי ואישר אותה. בית המשפט מצא כי הימצאות סמים ברכב יוצרת חזקה של ידיעה קונסטרוקטיבית, אשר המערער לא הצליח להפריך. זאת ועוד, עברו הפלילי של המערער, לרבות הרשעות בעבירות רכוש ותקיפת שוטר, חיזק את חזקת המסוכנות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הארכת מעצרו של המערער עד תום המשפט הייתה מוצדקת.