ע"א 664/85

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על סכסוך בעלות בקרקע, וקיבל את הערעור שכנגד. מדובר בחלקת קרקע שנרשמה על שם המשיב, מדינת ישראל, במסגרת הליכי הסדר מקרקעין שנפתחו בשנת 1958. המערער, הווקף הדרוזי, לא תבע את הקרקע בתוך המועד שנקבע בפקודת הסדר זכויות במקרקעין (1969), והגיש בקשה לקרקע רק לאחר פרסום לוח הזכויות. בית המשפט המחוזי נעתר חלקית לבקשת הווקף, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו. לדברי בית המשפט, הבקשה נפלה פגם פרוצדורלי שכן היא לא הוגשה על ידי נציג מוסמך של הווקף. יתר על כן, הטענה לא נתמכה בראיות מספיקות. הווקף הסתמך על הסכם מכר ושטר מתנה, אך הגבולות המתוארים לא תאמו. עד התביעה היחיד מטעם התביעה לא היה אמין, ועדותו הופרכה על ידי עדי ההגנה. בית המשפט הגיע למסקנה כי זכויותיה של המערערת במקרקעין נשללו בשל החמצת מועדים, וכי על המערערת שכנגד, המדינה, לשמור על הבעלות בקרקע. השופטת חלימה המליצה לדחות את הערעור, לקבל את הערעור שכנגד ולהורות למערערת לשלם למשיב הוצאות בסך 3,000 ₪. השופטים שמגר ואריאל הסכימו.