עת"מ 26454-12-19

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את העתירה לאישור תוכנית בנייה. הנימוקים שניתנו להחלטה זו הם כדלקמן: ראשית, אתר הבנייה מצוי בתוך שטח אש, וללא אישור מפורש של המפקד הצבאי אין למוסדות התכנון סמכות לאשר את התכנית – היתר כזה לא הוצג במקרה זה. שנית, התכנית חורגת מריכוזי הבנייה המקובלים, ובחירתה של העותרת להקים בשטח זה בנייה בלתי חוקית אינה מחייבת את מינהל התכנון לקבוע בו ייעוד. שלישית, התכנית כוללת אתר ארכיאולוגי ונעדרת את האישור הנדרש של קצין הארכיאולוגיה – תשובת קמ"ט תומכת בהחלטת המשיבים שלא לאשר את התכנית. רביעית, טענות העותרת להפליה הועלו באופן כללי ולא מפורט ונדחו; העותרת לא התייחסה למקרה בו אושרה תכנית דומה. חמישית, בית המשפט אינו מתערב בהחלטות של רשויות התכנון אלא אם קיימת הצדקה ברורה, כגון חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חוסר סבירות קיצוני, מה שאין כן כאן. לבסוף ציינה השופטת כי הייתה מגיעה לאותה מסקנה בדבר היעדר ניקיון ידני של העותר בבנייה ללא היתר, כמו גם צו הביניים שהוצא נגדו, אך בחרה שלא לדון בשאלה זו. העתירה נדחית, והעותר נדרש לשלם למשיבים הוצאות בסך 7,500 ₪ בתוך 30 יום.