סע"ש 1387-11-14

תקציר

המבקשת, מורה במקצועה, ביקשה צו מניעה זמני שימנע את העברתה היזומה מבית ספר אחד למשנהו. המבקשת טענה כי הליך המעבר היה פגום וכי היא התנכלה בשל תפקידיה כיו"ר ועד המורים, לאחר שגילתה וביקשה מההנהלה לתקן ליקויים מסוימים. המשיב, לעומת זאת, טען כי חל משבר ביחסים בין המבקש לבין הנהלת בית הספר, שנגרם עקב סירובה של המבקשת לקבל את מרות המנהלים ונהלי העבודה של בית הספר, אשר יצרו משבר אמון. בית המשפט מצא כי נפלו פגמים בהליך השימוע של ההעברה היזומה, לרבות היעדר הסבר, היעדר מסמכים מצורפים והחלטה שכבר התקבלה לפני הדיון. עם זאת, הפרות אלה לא הצדיקו החזרה לבית הספר המקורי של המבקשת, שכן היו לה הזדמנויות אחרות להציג את טענותיה וההעברה לא נבעה מבעיות מקצועיות אלא ממשבר במערכת היחסים. בנוסף, בית הדין ציין כי אילוץ מעסיק להעסיק עובד בניגוד לרצונו הוא חריג וכמעט שאינו ניתן. לפיכך, הבקשה לצו מניעה נדחתה, ועל המורה לעבור לבית ספר אחר. החלטה זו נומקה גם בכך שמעשיה של המבקשת תרמו באופן משמעותי ליצירת מערכת יחסים עכורה עם הממונים עליה, ולכן אין זה צודק ובלתי מעשי לחייב את המשיב להעסיקה בבית הספר המקורי. השופט הגיע למסקנה כי ההעברה צריכה להתבצע עד למועד קצוב, והאפשרות לערער על ההחלטה נותרה פתוחה.