ע"א 5436/95

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה של העברת בעלות על רכב וחבות המבטחת לאחר ההעברה. החוק החל, כאמור בסעיף 13 לפקודת הביטוח, קובע כי מבטח שהוציא פוליסה לביטוח אחריות לבעל רכב, עדיין יהיה אחראי לאחר שבעל הרכב יעביר את הרכב לאדם אחר, אלא אם כן הצליח להוכיח שלא ידע על ההעברה או שקיים כיסוי ביטוחי נפרד. המבטחת טענה כי הבעלים החדש אינו נחשב לבעל הפוליסה וכי תנאי הפוליסה ומגבלותיה צריכים לחול על הבעלים המקורי. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, וקבע כי סעיף 13 יוצר אפקט השתקה, המחייב את המבטח לבעלים החדשים מבלי להרחיב את החבות מעבר לתנאי הפוליסה. הפוליסה המדוברת לא הגבילה את זהות הנהג, ומכיוון שלבעלים החדש היה אישור לנהוג מהבעלים המקורי, המבטחת הייתה אחראית. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי מתן היתר ראשוני לשימוש ברכב מהווה כיסוי מספיק לנהגים הבאים, כל עוד אין סטייה משמעותית מהרשות המקורית, מה שלא היה המקרה כאן. לפיכך, התקבל הערעור, המחזק את חבותה של המבטחת בתשלום פיצויים לנפגע.