ב"ש 3382/03

תקציר

המבקשת מבקשת לבטל צו במעמד צד אחד המונע פעולות מסוימות הנוגעות למבנה חממה. לטענת המבקשת, יש לבחון את הצו כפי שניתן מבלי לעמוד בדרישות הצווים במעמד צד אחד, ולפיכך הוא בטל מיסודו. בנוסף, מציג המבקש טיעונים לגופו של עניין, בטענה כי מצג הוועדה המקומית גרם לו להאמין כי יוכל לקבל היתר לשימוש חורג במקום. עוד טוען המבקש כי מרבית פעולות הבנייה הושלמו ולא החל שימוש חורג, אך הוועדה המקומית התמהמהה בנקיטת הפעולה. הוועדה המקומית, לעומת זאת, טוענת כי המבקש נעדר מעמד, שכן הוא נמנע מלהציג ראיות תיעודיות להחזקתו בנכס. עוד נטען, כי על בית המשפט לבחון האם הצו היה מוצדק על סמך העובדות בעת הוצאתו, וכי יש לדחות את טענות המבקש לגופו של עניין. בית המשפט פוסק לטובת המבקש, וקובע כי למבקש יש מעמד כפי שהוא מסביר באופן סביר את החזקתו בנכס. השופט קובע כי יש לבחון את הבקשה לביטול הצו כהמשך לבקשה הראשונית לצו, כלומר התקנות המסדירות צווים במעמד צד אחד אינן חלות עוד. לגופו של עניין, השופט מגיע למסקנה כי אין במעשיו של המבקש כדי להצדיק את הצו לפי סעיף 246 לחוק, שכן אין די ראיות לכוונת המבקש לגלוש לאלתר לביצוע עבירה. יתר על כן, הוועדה המקומית לא הצליחה להוכיח כי אי הוצאת הצו עלולה לגרום נזק ממשי לציבור. נוכח היעדר דחיפות וזמינותם של סעדים אחרים, השופט מחליט כי ביטול הצו מוצדק. לפיכך, הבקשה לביטול הצו מתקבלת, והמבקש מקבל הוצאות בסך 7500 ₪ מהוועדה המקומית.