רע"א 8141/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת ערעור ולאחר מכן בקשה להצגת ראיות חדשות בנוגע לסכסוך בין שני צדדים על חלוקת בניין בבעלות משותפת. ההיסטוריה הארוכה של התיק כוללת הליכים משפטיים רבים שראשיתם בשנות השבעים, כולל דיוני בוררות. ליבת המחלוקת סובבת סביב פרשנות הסכם החלוקה ופסקי הבוררות הנוגעים לחלוקת הרכוש. המבקשת, שבבעלותה 40% מהבניין, ביקשה לערער על פסקי הבוררות שהעדיפו את עמדת המשיב בנוגע לחלוקה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה בעבר את בקשת המבקש לבטל את פסקי הבוררות, מה שהוביל את המבקש לבקש רשות ערעור בפני ערכאה גבוהה יותר. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור, בטענה כי היא אינה מעוררת שאלות משפטיות משמעותיות מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים. פסק הדין מדגיש כי בקשות כאלה הן חריגות ושמורה למקרים מיוחדים שבהם מעורבים עקרונות משפטיים או ציבוריים. בית המשפט מוסיף ומנמק דחייה זו בכך שטענותיו של המבקש הן בעיקרן ערעוריות באופיין, ומתמקדות בהערכת הבורר את הראיות וההסכמים, שאינה עילה תקפה לערעור לפי סעיף 24 לחוק הבוררות. יתרה מכך, בפסק הדין צוין כי טענות המבקש בדבר טעויות בהליך הבוררות, לרבות התעלמות לכאורה מראיות מסוימות ופגמים פרוצדורליים, נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי ונמצאו בלתי משכנעות. בנוסף, בית המשפט דוחה את בקשת המבקש להציג ראיות חדשות, מתוך סבר כי הן מיותרות ולא צפויות להשפיע על התוצאה. המבקש חויב בהוצאות משפט של המשיב, הקבועות בסך 10,000 ₪.