ע"א 617/78

תקציר

התיק סובב סביב זוג נשוי, המערערת (אישה) והמשיב (בעלה), המעורבים בשורה של סכסוכים משפטיים. המערערת הגישה תחילה תביעה לבית המשפט המחוזי, בה טענה לבעלות שווה בנכסים שונים עם בעלה. עם זאת, המשיב טען כי יש לדון בעניין בבית הדין הרבני, שכן מדובר בסכסוך על רכוש משותף, והמערערת הסכימה להסדר זה בעבר. בית המשפט המחוזי נעתר ודחה את תביעתה של המערערת, והביא אותה לערער על החלטה זו. הערעור התמקד בשאלה האם תביעת המשיב לגירושין וכבילת הסכסוך הרכושי בבית הדין הרבני היו כנים. בא כוח המערערת טען כי הכריכה אינה כנה, אך בית המשפט דחה טענה זו ולא מצא סיבה לפקפק בכוונותיו של המשיב. עוד נטען, כי לבית הדין הרבני לא הייתה סמכות לדון בסכסוך הרכושי עד אשר פסק בעניין הגירושין, אך בית הדין חלק עליו וקבע כי סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני מתחילה עם הגשת תביעת הגירושין. גם על היעדר פרטים ספציפיים על הרכוש המשותף בתביעת הבעל הוגש ערעור, אך בית המשפט קבע כי אין בכך כדי להשפיע על סמכותו של בית הדין הרבני, שכן ניתן לתקן את הפרטים במהלך הדיון. בנוסף, ביקשה המערערת לבטל הסכם שעשתה בעבר עם בעלה, תוך ויתור על זכויותיה ברכוש משותף. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו, והערעור לא הצליח להפוך החלטה זו, שכן הצהרת הפתיחה השנייה קשורה קשר הדוק לראשונה, ועל בית הדין הרבני לדון בשתיהן. בסופו של דבר, הערעור לא צלח, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 3,000 ליש"ט. בית המשפט הדגיש כי לבית הדין הרבני הסמכות והכלים הדרושים לפסוק בסכסוך הרכושי בין בני הזוג. החלטה זו התקבלה ב-9 באפריל 1979.