ע"א 5063/08

תקציר

הערעור בתיק זה נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי לפתוח בהליך כינוס הנכסים ולא ליתן ארכות נוספות להגשת מועדים, תוך שהוא מוצא לנכון בנסיבות העניין. בית המשפט הכיר בנטיית הצדדים לעכב את ההליך ולא מצא טעות פרוצדורלית בסירוב להארכות נוספות. הוא הדגיש כי ככלל, אל לערכאות הערעור להתערב בהחלטות בית משפט קמא אלא אם כן זוהתה טעות פרוצדורלית משמעותית, שלא הייתה המקרה דנן. הערעור היה כרוך בהיסטוריה פרוצדורלית מורכבת, שתחילתה בתיק שהוגש בשנת 2006 והחלטה בשנת 2007, וכתוצאה מכך הוגשו ערעורים רבים שהגיעו לשיאם בפסק דין זה משנת 2011. עיקרו היה תביעת המערערים לפיצויים בסך 11,000,000 ₪ בגין שיקים חוזרים מחוסר אשראי, אשר נדחתה בתחילה בהעדר עשרה חוזי מכר. בהחלטה הודגש כי בתצהירי המערערים לא נמצאו ראיות מפורטות לנזקים, מה שהוביל לכך שבית המשפט העניק חופש הגנה מוגבל בלבד, בסך כולל של קרוב ל-3 מיליון ₪. בית המשפט העליון שינה קודם לכן ממצא אחד בנוגע לקיום חוזה, אך לא הנחה את בית המשפט המחוזי לפסיקה חדשה ומרחיבה. עוד ציין בית המשפט כי הוצעה הזדמנות לפשרה, אך המערערים סירבו. בסופו של דבר, החלטת בית המשפט דחתה את שני הערעורים, ובכך חיזקה את רשות ההגנה המוגבלת הקודמת והטיל על המערערים את האחריות להוצאות הבנק ולשכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.