עע"מ 3899/13

תקציר

עניינו של פסק הדין הנדון בערעור על פסק דין שהתיר למשיב, מבקש מקלט, להישאר בארץ עד לקבלת החלטה סופית בבקשתו למעמד פליט. הערעור התקבל. החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים שלא להתייחס לטענות המערערת, כמו גם מעמד הנישואין של המשיב וילדיו בארץ מוצאם, שיחקו תפקיד בתוצאה זו. השופט י' עמית הדגיש כי הגשת בקשת מקלט אינה ערובה למתן היתר זמני לבן זוגו של המבקש, שכן יש לבחון כל מקרה לגופו. זאת ועוד, מה שמכונה "מתווה אספו", אליו התייחס המשיב, אינו מהווה תקדים מחייב, ועובדות מקרה זה שונות מאלה של פרשת אספו. סגן הנשיא מ' נאור הסכים והדגיש את המסר השלילי שהכרה בנישואי ביגמיה עלולה להעביר. השופט א' שהם הסכים אף הוא, והדגיש כי אין לראות בפרשת אספו ככלל. פסק הדין הבהיר כי אדם הטוען לזכות להישאר בארץ אינו יכול "לפצל סעדים" ועליו להציג את כל הטיעונים הרלוונטיים בעתירתו הראשונית כדי למנוע עיכובים. למערער ניתנו 30 יום להרחיק את המשיב מן הארץ.