סע"ש 50114-06-19

תקציר

פסק הדין דן בנסיבות אירוע האלימות במקום העבודה ובעקבותיו, אשר הביא לסיום העסקתה של התובעת. ההרכב בוחן תחילה את טענת התובע לפיטורים שלא כדין ללא שימוע, ופוסק לטובתו. בית המשפט קובע כי טענת הנתבע בדבר חשש כלפי התובע לא הייתה משכנעת, וניתן היה לקבוע דיון בבטחה. בנוסף, נדחית טענת הנתבעים כי שימוע לא היה משנה את החלטת הפיטורים שלהם. לפיכך, נפסק לתובע 2,500 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ו-7,161 ₪ בגין הודעה מוקדמת. שנית, פסק הדין בוחן את טענת התובע כי לא קיבל הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו. נמצא כי הנתבעת לא מסרה הודעה כאמור, וטענת התובע כי העדר הודעה זו פגע בהבנתו את תנאי העבודה מתקבלת. הנתבע חויב לשלם 1,500 ₪ בגין הפרה זו. לאחר מכן דן הפאנל בתחולתם של הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה על הצדדים, בפרט בכל הנוגע לענף הבנייה. נפסק כי עיסוקו של הנתבע כיצרן אלומיניום מציב אותם מחוץ לגדר צו ההרחבה לענף הבנייה. לפיכך, טענות התובע הנגזרות מצו זה אינן תקפות. במעבר לתשלום שעות נוספות, פסק הדין קובע כי טענת התובע לשעות נוספות שלא שולמו אינה נתמכת בראיות. מדו"חות הנוכחות ותלושי השכר שהוצגו עולה כי התובעת קיבלה פיצוי כדין בגין עבודה בשעות נוספות. לפיכך, טענות התובעת בעניין זה נדחות. בהמשך מתייחס פסק הדין לטענת התובע כי הנתבע שילם בחסר את זכויותיו הסוציאליות, לרבות הפרשות לפנסיה ולפיצויים. נמצא כי רכיבי ה"פרמיה" וה"הוצאות" המופיעים בתלושי השכר צריכים להיחשב כחלק משכר הבסיס של התובע לצורך חישוב הטבות אלה. עם זאת, תביעת הנתבעת לניכוי בסך 1,697 ₪ בגין פיצויי פיטורים עודפים מתקבלת. כתוצאה מכך, נפסקים לתובע 11,277 ₪ בגין הפרשות מעסיק להטבות ו-10,839 ₪ לפיצויי פיטורים לאחר הניכוי. לבסוף, טענות התובעת לימי חופשה, דמי הבראה ודמי חגים אינן מתקבלות בשל היעדר טענות מפורטות וברורות, כמו גם אי תחולתם של צווי ההרחבה בענף הבנייה. התובע מקבל את הסכומים האמורים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום התשלום. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם בשל הפער המשמעותי בין הסכומים הנתבעים והזכויים.