ע"א 621/04

תקציר

בתיק שעניינו קטטה אלימה בכפר בית ג'אן ביום 1.3.89, בה נורה המשיב ונפצע על ידי המערער, התנהלו הליכים משפטיים במשך מספר שנים. בתחילה הואשם המערער בניסיון רצח, אך בעקבות הסדר טיעון הודה בגרימת חבלה בנסיבות מחמירות. בשנת 1996 הגיש המשיב תביעה לפיצוי בגין נזקים, תוך שימוש בהרשעתו הפלילית של המערער כמרכיב מרכזי. המערער טען כי סולחה, הסכם שלום מסורתי בהנחיית נכבדים דרוזים, נעשה לפני הקטטה ויש בו כדי לסכל את טענות המשיב. עם זאת, ביום 29.8.2001 קבע בית המשפט כי הסולחה אינה מהווה הסכם מחייב לוויתור על תביעות נזיקין, שכן היא נועדה בראש ובראשונה לשמור על השלום בכפר ולא לפצות את המשיב במלואו. פסק הדין הורה למערערת לשלם פיצוי בסך 350,000 ₪. לאורך כל הליך הערעור ניסה בא כוח המערער להפוך החלטה זו, תוך הדגשת משמעותה התרבותית והחברתית של הסולחה כמוסד לסליחה. עם זאת, בית המשפט קבע כי למרות שלסולחה חשיבות תרבותית, היא אינה מחליפה את ההליך השיפוטי בתיקים פליליים או אזרחיים. בית המשפט לא השתכנע כי המשיב ויתר על זכותו לתבוע פיצויים ולא הסמיך את ועדת סולחה לפעול בשמו. הערעור נדחה בסופו של דבר, ואישר את הצורך לכבד את הממצאים המשפטיים ואת הפרטים של כל מקרה, תוך הכרה בתפקידה של סולחה בקידום השלום. בפסק הדין הודגש כי אין לראות בסולחה חלופה להליכים משפטיים אלא הליך משלים בטיפוח הרמוניה קהילתית.