ת"א 36159-03-19

תקציר

השופט פסק לטובת התובעת, שתבעה את הנתבעת בגין ליקויים בדירה שרכשה מהם. הנתבעת לא חלקה על הפגמים אך טענה כי יש לתת להם הזדמנות לתקן אותם בעצמם, טענה שהשופט דחה בשל הכחשתה הקודמת של הנתבעת את הפגמים ואי תגובתה לחוות דעת המומחה של התובעת. השופטת חייבה את הנתבע לשלם לתובע 89,398 ₪, שכללו את עלות תיקון הליקויים כפי שהוערכה על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט, הוצאות נוספות שלא הוכרו על ידי המומחה, ו-7,000 ₪ בגין עוגמת נפש. סכום זה כלל גם הוצאות משפט והחזרים שונים בגין הוצאות התובע. השופט קיבל חלק מטענות התובע בדבר ליקויים נוספים בדירה, אך דחה את אחרות, ומצא כי הטענות אינן משכנעות או נתמכות בראיות. הליקויים הנוספים שהתקבלו על ידי השופטת כללו מנגנון נעילה לא תקין בדלת הכניסה, ליקויים ברצפת המרפסת ובקירותיה, חלק מאדני החלונות, זכוכית בטיחות בחדר הרחצה, ממשקי הפרדה גמישים ועוד. העלות הכוללת של התיקונים, לאחר הוספת מס ערך מוסף ופיקוח הנדסי, עמדה על 74,689 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מה שמביא את הסכום הכולל ל-82,398 שקל.