תלה"מ 15309-09-19

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי תביעות שהגישו בני זוג גרושים שנישאו בשנית והתגרשו בשנית. התביעה הראשונה היא תביעת רכוש, בה מבקש התובע לבסס את זכותו למחצית מכלל הנכסים הרשומים על שם הנתבע, לרבות דירה וזכויות סוציאליות. התביעה השנייה מבקשת לבטל הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים בשנת 1998 בשל פגמים בהתהוותו. המחלוקת העיקרית היא האם מערכת היחסים בין הצדדים לאחר גירושיהם השניים היוותה "ידועה בציבור". בית המשפט מגיע למסקנה כי הצדדים אכן היו ידועים בציבור לפחות משנת 2003. עם זאת, השופט קובע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכיח כוונה לחלוק בכל הנכסים המדוברים, למעט דירת המגורים. באשר לתביעה לביטול ההסכם, השופט מוצא כי טענות התובע סותרות וכי ההסכם תקף. משכך, תביעת הרכוש מתקבלת בחלקה, והתובע זכאי למחצית הזכויות בדירת המגורים. התביעה לביטול ההסכם נדחית. שני הצדדים נדרשים לשאת בהוצאות המשפט שלהם.