רע"פ 4422/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה. המערערת הורשעה בגרימת מוות ברשלנות לאחר שהפכה את רכבה ופגעה בהולך רגל, שמת מאוחר יותר מפצעיה. בפסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר נקבע כי המערערת התרשלה בכך שלא בדקה את מראותיה לפני שנסעה לאחור ולא צפתה את האפשרות של הולכי רגל מאחורי רכבה. רשלנות זו, קבע בית המשפט, גרמה למותו של הקורבן. על המערער נגזרו ארבעה חודשי מאסר בפועל, עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי ושש שנות פסילה מלנהוג. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שלאחר מכן, והסכים עם ממצאי בית משפט השלום בדבר רשלנות וסיבתיות. גם בית המשפט המחוזי לא מצא עילה להתערב בגזר הדין. לאחר מכן הגיש המערער בקשה למתן רשות ערעור על החלטה זו, בטענה כי התאונה הייתה בלתי נמנעת וכי מותה של הנפגעת נגרם כתוצאה מגורמים אחרים, לרבות גילה המתקדם והטיפול בבית החולים. עם זאת, השופט שבפניו נדונה הבקשה הגיע למסקנה כי הטענות שהוצגו לא העלו סוגיות עקרוניות חדשות אלא רק חזרו על אלה שנשמעו בערכאות הנמוכות יותר. השופטת הסכימה עם ממצאי הערכאות הנמוכות יותר, לפיהן המערערת יכלה למנוע את התאונה וכי רשלנותה גרמה למותו של הקורבן. באשר לגזר הדין, נמצא כי הוא עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה המקובלת, ולפיכך נדחתה גם רשות ערעור בנימוקים אלה. מאחר שהבקשה לא הציגה כל הצדקה לדיון בגלגול שלישי, דחה אותה השופט ואישר את החלטות הערכאות הקודמות. פסק דין זה הותיר על כנו גם את דחיית עונש המאסר, כפי שהוחלט עליו ב-13 ביוני 2011, לטובת עבודות שירות, בתיאום עם הממונה על עבודות ציבוריות.