ת"א 42260-10-21

תקציר

המבקשים הגישו בקשה לסעד זמני כנגד המשיבים, בבקשה למנוע מהם לעשות שימוש במחצית מהכספים המהווים את הרווח הנקי מפרויקט משותף עד לתום ההליכים המשפטיים. הבקשה התבססה על תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת לבית המשפט ליתן סעד זמני על פי בקשה בכתב, בתנאי שמתקיימים תנאים מסוימים. על בית המשפט לשקול את הנזק הפוטנציאלי לשני הצדדים, את נחיצות הסעד להגשמת המטרה, את תום ליבם של הצדדים ואת היעדר השיהוי המיותר. בנוסף, לבית המשפט שיקול דעת לבחון את הראיות שהוצגו ולקבוע את שביעות רצון. בית המשפט מצא כי המבקשים הציגו ראיות מספיקות לכאורה והם עשויים להצליח בתביעתם. נחה דעתה כי קיים חשד סביר שאי מתן הצו יפגע באופן מהותי בביצוע פסק הדין. הימנעותם של המשיבים ממתן הסבר מניח את הדעת להוצאות הנטענות, בצירוף נתונים סותרים, פעלו לרעתם. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש מקום לצו מניעה זמני שיגן על ציפיותיהם הלגיטימיות של המבקשים. הצו שניתן על ידי בית המשפט מזכה את המבקשים במחצית הרווח הנקי מהפרויקט, המוערך בכ-1,736,492 ₪. סכום זה יוחזק בנאמנות עד להכרעה בהליך העיקרי. כן חויבו המשיבים לשאת בהוצאות המבקשים בסך 4,000 ₪. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים וניתנה ביום 9.12.2021.