בר"ע 14760-03-12

תקציר

במקרה דנן, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחתה מבלי שנדרשה תגובת המשיבים. ההחלטה מתבססת על תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991, המאפשרת תיקון כתבי טענות בכל שלב של הדיון, בהתקיים תנאים מסוימים. בדרך כלל נוקטת גישה ליברלית, אך תיקונים כאלה אינם צריכים לעכב הליכים, להיעשות בחוסר תום לב או לגרום לדעה קדומה מופרזת ללא פיצוי. הזכות להליך הוגן מאזנת בין האינטרסים של התביעה לבין האינטרסים של ההגנה, בהתחשב בניהול יעיל של משאבי בית המשפט. במקרה דנן, בקשות המבקש לתיקונים נעדרו פירוט מספק והתעכבו ללא הסבר מניח את הדעת, בפרט בנוגע לטענות כגון לשון הרע והפרת חוזה, שהיו ידועות אך הועלו רק בסמוך לדיון ההוכחות. כמו כן ניסתה המבקשת להציג נתבעים ותביעות חדשים, כגון טוהר המידות והפרת הסכמים קיבוציים, ללא נימוקים ברורים או פרטים תומכים. יתר על כן, תביעות הפרשי שכר נחשבו נפרדות וידרשו ראיות שונות, ובכך שיבשו הליכים אם ייכללו. גם בקשת רשות הערעור הוגשה בטרם עת, לאחר ישיבת הוכחות, ולא ניתנה עילה לדיון חוזר. משכך, הבקשה נדחתה, ולא נפסקו הוצאות מאחר שלא נדרשה תגובת המשיבים.