ע"א 1219/06

תקציר

המערער טען כי נפגע מרכב בו נהג המשיב ונגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים. הוא הגיש תביעה נגד המשיב וקרנית – תאגיד סטטוטורי המעניק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים שאינם מבוטחים. המשיבים הכחישו את האירוע וטענו כי הוא אינו מכוסה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית משפט קמא דחה את טענת המערער, והביא אותו לערער על ההחלטה. בתוך כך, הורשע המשיב בבית משפט פלילי בנהיגה ללא רישיון, ביטוח והפקרת נפגע – המערער. ערכאת הערעור דחתה את ערעורו של המשיב ואישרה את הרשעתו בנטישה. השופטת ארבל קיבלה את ערעורו של המערער, וקבעה כי מכלול הנסיבות – לרבות הרשעתו של המשיב בנטישה, הודעתו במשטרה ופינויו של המערער לבית החולים – מצביע על כך שהמשיב פגע במערער באמצעות רכבו. זאת ועוד, האירוע סווג כתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים, חרף טענת המשיב כי המערער עמד במכוון באמצע הכביש כדי להיפגע. השופטת ארבל הדגישה כי המערער התכוון רק למנוע מהמשיב לנהוג בחוסר זהירות. השופט היה מחזיר את התיק לבית משפט השלום לצורך הערכת נזק וקביעת אחריות, אך במקום זאת החליט פה אחד לקבל את הערעור. המשיבים (למעט קרנית) חויבו לשלם למערערת 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והמערערת תשלם לקרנית בנפרד שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.