ת"מ 5741-05-11

תקציר

המבקשים מבקשים לאשר תובענה ייצוגית נגד העירייה להשבת סכומים ששולמו כתוספת לארנונה כללית עבור שירותי הכבאות. המבקשים הם בעלי דירה בעירייה וטוענים כי העירייה הטילה שלא כדין תוספת אש בנוסף לתשלומי הארנונה הכלליים. לטענתם, התוספת מהווה מס שלא כדין, שכן היא לא אושרה על ידי שר הפנים, לא נקבעה בהתאם לשטח הנכס והוצגה באופן מטעה בהודעות החיוב. זאת ועוד, המבקשים טוענים כי התוספת הינה תשלום חד פעמי ואין בה כדי להשפיע על תעריפי הארנונה העתידיים, וכי היא מפלה באופן בלתי סביר. לטענת העירייה, הטלת התוספת הייתה כדין, כפי שאושר בחוק שירותי הכבאות, וכי טענות המבקשים אינן מבוססות. באשר לטענת המבקשים כי התוספת לא הוצגה באופן ברור, טוענת העירייה כי החיוב הוא פומבי ומאושר על ידי משרד הפנים. המבקשים גם לא הוכיחו תום לב ולא צירפו לבקשה חוות דעת כלכלית-חשבונאית מהימנה. בית המשפט מאשר את הבקשה באופן חלקי. נמצא כי המבקשים הוכיחו אפשרות סבירה להכריע בתביעה לטובת הקבוצה. טענתה העיקרית של העירייה בדבר היעדר עילת תביעה להשבה אינה מספיקה בשלב זה. בית המשפט מגיע למסקנה כי התוספת, המוטלת באופן אחיד לכל יחידת דיור, נראית מנוגדת לחוק. עם זאת, בית המשפט מציין כי המבקשים יצטרכו ליישב את אי החוקיות לכאורה עם הוראות חוק שירותי הכבאות, המתיר את גביית התוספת. בית המשפט מאשר את התובענה הייצוגית בתנאי שחברי הקבוצה הם כל מי שהעירייה גבתה ממנו את תוספת שירותי הכבאות בשנתיים האחרונות שקדמו לבקשה. התובעים ובאי כוחם מאושרים כאמור בהחלטה. עילת התביעה היא עשיית עושר ולא במשפט באמצעות גבייה שלא כדין של תוספת האש, והשאלות המשותפות הן חוקיות הגבייה והחובה להחזיר, או לחילופין ההצדקה לפטור מפירעון. הסעד המבוקש הוא השבת הסכומים שנגבו שלא כדין. העירייה נדרשת להגיש כתב הגנה עד 7 במאי 2017, ודיון קדם משפט נקבע ל-28 במאי 2017. כמו כן, העירייה נדרשת לשלם למבקשים שכר טרחה בסך 10,000 ₪.