ת"א 10457/01

תקציר

עיריית ירושלים תבעה ארנונה וחיובי צריכת מים הקשורים לנכס ברחוב יפו 35, ירושלים, לתקופה שבין אוגוסט 1997 למאי 1999. הנכס הושכר לנתבעת 1 לתקופה של שנה, עם אופציה להארכת חוזה השכירות פעמיים, כל אחת לשנה נוספת. גם בעלי הנכס, נאשמים 2 ו-4, קיבלו הודעה על כך. לטענת העירייה, נאשם 1 היה חייב בתשלום המסים מאחר שהחזיק בנכס למעלה משנה. הנתבע 1 טען כי חוזה השכירות היה לשנה בניכוי יום וכי לא מימש את האופציה להארכה, ולכן הבעלים אחראים למיסים שכן תקופת השכירות הייתה פחות משנה. לחילופין, טענו הבעלים כי אם יימצאו חייבים בתשלום המסים, יש לשפותם את הנתבע 1 וערביו (צדדים ג' 1 ו-3). בית המשפט מצא כי הנתבע 1 אכן מימש את האופציה להארכת חוזה השכירות והחזיק בנכס במשך שנה וחצי. לפיכך, הוא היה חייב בעיקר בתשלום הארנונה במשך כל התקופה. בית המשפט אף הורה לנאשם 1 לשלם את חיובי צריכת המים במלואם, שכן הוא היה הצרכן בתקופה הרלוונטית. הסכום הכולל שחבה הנתבעת 1 לעיריית ירושלים היה 32,796 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מיולי 2001, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. העירייה הבהירה כי לא תבקש לחייב את הנתבעים 2 ו-4 במיסים, ולכן לא נפסקו הוצאות בתביעה ביניהם. גם ההודעה לצד השלישי נדחתה ללא צו בדבר הוצאות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 19.4.04.