ת"פ 16723-06-10

תקציר

השופטת, ליאורה פרנקל, מצאה את הנאשם לא אשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין מחמת ספק סביר. הראיות היו נסיבתיות ולא הוכיחו מעבר לספק סביר כי הקליע שהרג את המנוח הגיע מרובהו של הנאשם. היו סתירות בעדויות עדי הראייה, והדו"ח הרפואי לא הבהיר את כיוון הקליע ואת טווח הירי. בנוסף, נפלו כשלים בחקירה, לרבות העובדה שהפלסטינים לא אפשרו לצד הישראלי לבדוק את גופת המנוח או להעבירו לנתיחה שלאחר המוות, וכשלים אלה העלו ספק סביר כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם. עם זאת, השופט מצא את הנאשם אשם בעבירה של התנהגות פזיזה, הנוגעת לכלי ירייה לפי סעיף 338(5) לחוק העונשין. לדברי השופט, התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג בפזיזות ובניגוד להוראות הפתיחה באש, וכי מעשיו היוו סיכון לחיי אדם. הנאשם ירה אש חיה ללא אישור וללא זיהוי המטרה, רק כדי להרתיע מיידי אבנים, ולא פעל באופן סביר בנסיבות העניין כדי למנוע את הפגיעה. השופט לא קיבל את טענות הנאשם להגנה עצמית או להגנה עצמית כוזבת, וקבע כי אין לו הגנה במקרה זה. השופט הורה על תסקיר מבחן לנאשם לפני שיקבע את עונשו וקבע את הדיון הבא ל-20 בינואר 2013.