ס"ק 55107-02-14

תקציר

הסכסוך בין חברת מפעלי ים המלח לבין עובדיה, המיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה ומועצת פועלי ים המלח, נסב סביב סוגיית העובדים הישנים במשמרות לילה, ובמיוחד אלה העובדים במשמרות כפולות רצופות. העובדים טענו כי קיים נוהג ארוך שנים, מוסכם על החברה, לאפשר לעובדים לישון במשמרת לילה, במיוחד אם מדובר במשמרת השנייה שלהם. החברה, לעומת זאת, טענה כי שינה במהלך העבודה אסורה ומהווה עבירת משמעת, תוך שהיא מצטטת מקרה משנת 2000 שבו פוטרו שני עובדים בשל כך. בית המשפט פסק לטובת החברה, והגיע למסקנה כי צרכי הבטיחות של המפעל מחייבים מינימום של שלושה מפעילים ערים במהלך משמרת הלילה כדי להבטיח תפקוד תקין ולהגיב במהירות למקרי חירום. חוות הדעת שהציג ד"ר אמיר פרי תמכה בעמדה זו, והדגישה את הסיכונים הפוטנציאליים לבטיחותם ולחייהם של העובדים אם שני מפעילים או יותר ישנו במהלך המשמרת. כמו כן, בית המשפט קבע כי לחברה הזכות לשנות את הסדרי העבודה באופן חד צדדי, במקרה זה, תוך איסור שינה במשמרות לילה, שכן הדבר נעשה בתום לב ומטעמים מהותיים הקשורים לבטיחות. שינוי זה לא דרש את הסכמת ועד הפועלים, אם כי עמדתם הייתה צריכה להישמע. בנוסף, קבע בית המשפט כי החלטת מועצת העובדים להורות למפעילים שלא לעבוד שעות נוספות או משמרות כפולות, שהובילה להשבתת המפעל, מהווה סנקציה. בית הדין קבע כי החברה אינה מחויבת לקבל מעובדיה עבודה במשרה חלקית בתקופה זו ויכולה להציע שכר מופחת בהתאם. עם זאת, החברה הייתה צריכה לערוך שימועים פרטניים לכל עובד לפני קביעת שכרו, ולהבטיח הליך הוגן. ככלל, הבקשה שהגישו ועד העובדים והמועצה נדחתה, ושני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם. פסק הדין הדגיש את חשיבות הבטיחות במקום העבודה ואת זכותו של המעסיק לבצע שינויים בהסדרי העבודה, תוך שמירה על זכויות העובדים בתקופות של פעילות תעשייתית.