בד"מ 75/15

תקציר

גזר הדין נובע מדיון משמעתי נגד עורך דין, שהואשם בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת בשני אירועים שונים הנוגעים לייצוג לקוח. במקרה הראשון, עורך הדין לא התייצב לדיון שנקבע בפני בית המשפט העליון לערעור של מרשו, מבלי שקיבל את אישור בית המשפט להיעדרותו. עורך הדין טען כי הלקוח ביקש שלא יתייצב לדיון, אך השופט קבע כי אין מדובר בתירוץ תקף, שכן רק לבית המשפט יש סמכות לשחרר עורך דין מייצוג. עוד ציין השופט כי אין להשתמש בגסותו של הלקוח כתירוץ, והיעדרותו של עורך הדין מהווה הפרה של חובתו המקצועית. במקרה השני, הלקוח הגיש תביעה נגד עורך הדין בבית משפט שלום, בטענה שלא שילם את שכר הטרחה המגיע לו. התביעה הסתיימה בפסק דין המורה לעורך הדין לשלם ללקוח 8,000 ₪. עורך הדין טען כי התביעה מיותרת שכן הוא נמצא תחת צו כינוס נכסים, אך השופט קבע כי מעשיו של הלקוח היו מוצדקים, שכן עורך הדין לא שילם את שכר הטרחה גם לאחר מתן פסק הדין. השופט הרשיע את עורך הדין בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, המהווה עבירה על סעיף ג4(0) לחוק לשכת עורכי הדין, אך זיכה אותו מאישומים אחרים הנוגעים לחוסר נאמנות ומסירות למרשו. נוכח קבלת האחריות הכנה של עורך הדין, הבעת החרטה שחלפה מאז האירועים, החליט השופט על נזיפה ולא על מאסר על תנאי. בנוסף, השופט בחר שלא להטיל עיצומים כספיים על עורך הדין. ההחלטה התקבלה על סמך הראיות שהוצגו, שכללו עדויות של הלקוח, וכן מסמכים כגון החלטות בית משפט, בקשות והסכמי פשרה. השופטת מתחה ביקורת על חוסר הידע המשפטי של הלקוח והתערבותו בניהול התיק, העלולה לפגוע בעבודת עורך הדין, והדגישה כי על עורכי הדין לדבוק בתפקידם המקצועי, גם בנסיבות מאתגרות.