ב"ל 56941-01-19

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעה שהגיש עובד מחשבים שסבל מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) וטען כי היא נגרמה כתוצאה מפעילותו התעסוקתית. התובע טען כי יש להכיר במצבו כמחלת מקצוע או לחילופין כמיקרוטראומה. השופטת בחנה ביסודיות את הראיות שהוצגו ומצאה כי התובע לא הצליח להוכיח כי עבודתו כללה תנועות חוזרות ונשנות ומונוטוניות של האצבעות והידיים לפרקי זמן ממושכים, כנדרש בגיליון המשפטי. השופטת קיבלה את טענת הנתבע כי בעדותו של התובע חסרות ראיות משמעותיות, כגון מסמכים או עדויות עדים, לתמיכה בטענותיו בדבר תדירות ורציפות פעילות ההקלדה שלו. נמצא כי עבודתו של התובע כללה יותר ניטור וסקירה של פעילויות מאשר הקלדה בפועל או הזנת נתונים, וההקלדה שנעשתה לא הייתה תכופה או רציפה מספיק כדי להיחשב מיקרוטראומה או מחלת מקצוע. השופט הבחין בין מקרה זה לבין תקדימים קודמים שצוטטו על ידי התובע, שכן העובדות באותם מקרים כללו עבודת הקלדה או הזנת נתונים אינטנסיבית ורציפה יותר. זאת ועוד, האישור הרפואי שמסר התובע לא קשר באופן ספציפי בין מצבו לבין תנאי העבודה המוזכרים ברשימת מחלות המקצוע. כתוצאה מכך, קבע השופט כי התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי ולכן דחה את הטענה. בהיותה תביעה חברתית, לא נפסקו הוצאות, ולשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום לבית הדין הארצי בירושלים.